ברטנורא על משנה נגעים ט׳:א׳

1 הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה מִטַּמְּאִין בְּשָׁבוּעַ אֶחָד. אִם נוֹלַד בִּמְקוֹמָן בַּהֶרֶת, מַסְגִּירָן שָׁבוּעַ אֶחָד, וּלְסוֹף שָׁבוּעַ אִם יֵשׁ בּוֹ שֵׂעָר לָבָן אוֹ פִשְׂיוֹן, מַחְלִיטוֹ. וְאִם לָאו, פּוֹטְרוֹ. אֲבָל בְּמִחְיָה אֵין מִטַּמְּאִין, דְּמִחְיַת בָּשָׂר חַי בָּעִינַן, וְאֵין זֶה בָּשָׂר חַי, כֵּיוָן דִּמְקוֹמוֹ שְׁחִין וּמִכְוָה:

2 בְּגֶפֶת. פְּסֹלֶת שֶׁל זֵיתִים, וְהוּא חַם מֵחֲמַת עַצְמוֹ. וְכֵן חַמֵּי טְבֶרְיָא מֵחֲמַת מְקוֹרָן הֵן חַמִּים וְלֹא מֵחֲמַת הָאוּר:

3 כֹּל שֶׁאֵינוֹ מֵחֲמַת הָאֵשׁ זֶהוּ שְׁחִין. לַאֲתוֹיֵי אֲבָר מֵעִקָּרוֹ:

4 רֶמֶץ. אֵפֶר כִּירָה, וְחַם מֵחֲמַת הָאוּר:

5 כֹּל שֶׁהוּא מֵחֲמַת הָאֵשׁ. לַאֲתוֹיֵי חַמֵּי הָאוּר: